דף יג: - הא מבני חרי גבי

הלימוד העמוק טמון דווקא בפרטים העדינים ולא בהצהרות הברורות. יש בכך מסר יהודי  – לא להסתפק בתשובה הפשוטה אלא לגלות את המשמעות.

תוס׳ ד״ה:   הא מבני חרי גבי

תמצית:  הגמ׳ מעדיפה הוכחה על דרך הדיוק מאשר הוכחה ישירה.

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מביאה את דעת ר׳ אלעזר ודעת ר׳ יוחנן לגבי מחלוקת ר׳ מאיר וחכמים בשטר חוב שנמצא. לפי ר׳ אלעזר המחלוקת ביניהם היא כהשחייב לא מודה בשטר. לפי ר׳ יוחנן מחלוקת כשחייב מודה.הגמ׳ מביאה ברייתא כדעת ר׳ יוחנן הסותרת את דברי ר׳ אלעזר. ר׳ אלעזר סבר שבשטר שאין אחריות לפי ר׳ מאיר לא ניתן לגבות כלל, אולם הברייתא אומרת שר׳ מאיר סובר שבשטר שאין בו אחריות לא ניתן לגבות מנכסים משועבדים אך מנכסים בני חורין ניתן לגבות. ואומרת הברייתא שבין לר׳ מאיר ובין לרבנן חוששים לקנוניא. הגמ׳ מקשה על ר׳ אלעזר באמצעות דיוק מלשון הברייתא: ״וברייתא קתני שטר שאין בו אחריות נכסים ממשעבדי הוא דלא גבי הא מבני חורין מגבא״.

פירוש תוס׳: 

בלא דיוקא הוי מצי לאתויי דקתני בהדיא וגובה מנכסים בני חורין אלא שכן דרך הגמרא:

הסברדף יג: - הא מבני חרי גבי:

תוס׳ שואלים מדוע הגמ׳ הייתה צריכה לדייק את הקושיא על ר׳ אלעזר. הרי הברייתא בפירוש אומרת שר׳ מאיר סובר ששטרות שאין בהם אחריות נכסים גובה מנכסים בני חורין. ובלא דיוק היה אפשר להביא את ששנו בברייתא בפירוש. משיבים תוס׳ שכך היא דרך הגמרא (להעדיף דיוק על פני הוכחה ישירה).

לבלוג המלא