דף יב: - ששכרו ללקט מציאות

האם ניתן להגביל את כח הפועל לקנות מציאה ?

תוס׳ ד״ה:   ששכרו ללקט מציאות

תמצית:  לפי רב פפא צריך שבעל הבית יאמר לפועל שיעבוד עימו במלאכה של מציאות ולא די שיגיד לי שהוא שכר אותו לעבודה כללית.

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ הביאה ברייתא מתי מציאת פועל לעצמו ומתי לבעל הבית. מציאת פועל לעצמו בזמן שאמר לו נכש עמי היום עדור עמי היום. אבל אמר לו עשה עמי מלאכה היום, ללא ציון מלאכה ספציפית, מציאתו לבעל הבית. רב פפא מסביר שהמציאה של פועל שייכת לבעל הבית, רק כאשר שכר אותו ללקט מציאות באופן מפורש.

פירוש תוס׳: 

והכי פירושו דברייתא במה דברים אמורים בזמן שאמר ליה עשה עמי באותו ענין שהוא כמו נכש עמי היום אבל אמר ליה עשה עמי מלאכה של מציאות כו'.

הסבר:

תוס׳ מסבירים שפירוש הברייתא לפי רב פפא הוא שכאשר אמר לפועל עשה עימי בעניין מסוים וציין את הפעילות הספציפית כגון נכש עימי היום אז מציאה שהפועל מצא שייכת לו. אבל אם אמר לו שיעשה עימו היום מלאכה של מציאות, כל המציאות שהפועל מוצא שייכות לבעל הבית. נראה שלפי רב פפא צריך שבעל הבית יאמר לפועל שיעבוד עימו במלאכה של מציאות.

לבלוג המלא