דף יב: - מאי בעיא גביה

יְתֵרָה אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּסִימָנִין. כֵּיצַד. כְּגוֹן שֶׁהֵבִיאָה סִימָנִין וְנַעֲשֵׂית נַעֲרָה יוֹצְאָה לְחֵרוּת בְּלֹא כֶּסֶף אֲפִלּוּ הֵבִיאָה סִימָנִין מֵאַחַר יוֹם שֶׁלְּקָחָהּ הֲרֵי זוֹ יוֹצֵאת לְחֵרוּת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא יא) "וְיָצְאָה חִנָּם" רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת בְּחִנָּם יֶתֶר עַל הָעֶבֶד. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהִיא הֲבָאַת סִימָנֵי נַעֲרוּת.

משנה תורה, הלכות עבדים פרק ד׳,ה

תוס׳ ד״ה:   מאי בעיא גביה

תמצית:  אמה עברייה אינה יכולה למכור את עצמה.

הסבר הגמ׳:

המשנה אמרה שמציאת שפחתו העברייה לעצמה. הגמ׳ שואלת כיצד זה אפשרי, אם היא בגרה (יש לה סימני בגרות) מה היא עושה אצלו, הרי הוא חייב לשחרר אותה מיד. ואם טרם בגרה – מציאתה לאביה.

פירוש תוס׳: 

דהיא נמי אינה יכולה למכור עצמה אחרי כן כדאיתא בספרי.

הסבר:

תוס׳ מחדדים את שאלת הגמ׳, שהרי שפחה עברייה גם אינה יכולה למכור את עצמה לאחר שהשתחררה, כפי שמובא בספרי (מכילתא דרבי ישמעאל כ״א:ז׳).

לבלוג המלא