דף יב: - ולא לוה עד תשרי

בשביל שאחד יחסוך כמה שקלים על שטר חדש, השני יכול לאבד את ביתו שלא בצדק. תוס׳ מסבירים כיצד זה הגיוני.

תוס׳ ד״ה:   ולא לוה עד תשרי

תמצית:  הלווה לא לווה בשטר עד תשרי.

הסבר הגמ׳:

המשנה מביאה את שיטת ר׳ מאיר וחכמים לגבי מי שמצא שטרי חוב. ר׳ מאיר אומר שאם יש בהן אחריות נכסים, סעיף בשטר המאפשר למלווה לגבות מקרקע שבעל החוב מכר לאחר, אז לא יחזיר את השטר. ואם אין אחריות נכסים – יחזיר. חכמים אומרים שבכל מקרה לא יחזיר.

הגמ׳ מבררת האם המשנה עוסקת כשהלווה מודה בשטר או שאינו מודה: אם הלווה מודה בשטר - מדוע במקרה שיש אחריות נכסים, לא יחזיר את השטר למלווה? ואם אין הלווה מודה שהשטר אמיתי ולא פרוע - מדוע לשיטת ר׳ מאיר, כשאין אחריות נכסים צריך להחזיר את השטר?

הגמ׳ מעמידה את המשנה כשהלווה מודה ומסבירה שחוששים לשטר מוקדם - שטר החוב נחתם בניסן אבל ההלוואה בפועל התבצעה רק בתשרי, חצי שנה מאוחר יותר, ורק אז הסעיף של אחריות נכסים נכנס לתוקף. כתוצאה, אם הלווה מכר למישהו אחר קרקע בין ניסן לתשרי המלווה אינו רשאי לגבות ממנו את הקרקע בגלל החוב של הלוה, כיוון שההלוואה לא הייתה בתוקף, אולם בגלל שבשטר מופיע שההלוואה הייתה כבר בניסן הוא יכול לעשות זאת. הגמ׳ אומרת שבשל חשש למרמה ר׳ מאיר וחכמים אומרים שלא יחזיר אפילו כשהחייב מודה. הגמ׳ שואלת מדוע אם כן לא חוששים שכל שטר חוב הוא שטר כזה, עונה הגמ׳ ששטר זה כיוון שהלך לאיבוד הורעה חזקתו (ששטר חוב רגיל מקפידים לשמור עליו טוב ולא סביר שילך לאיבוד).

פירוש תוס׳: 

פירוש ועתה רוצה ללות בו שיש לו טורח לכתוב שטר אחר וגם כדי להרויח פשיטי דספרא אבל אין לפרש שכבר לוה בו קודם שנפל דאם כן מאי משני הני ריעי לפי שנפל ויש הוכחה דמשום פסולו לא נזהר לשומרו והא לוה בו כבר ופשיטא שנזהר לשומרו.

הסבר:

תוס׳ מסבירים שהביטוי "לא לוה עד תשרי" מתייחס למקרה שבו נכתב שטר בניסן, אך ההלוואה לא התבצעה בפועל והשטר אבד. כאשר המוצא מחזיר את השטר בתשרי, הלווה מסכם עם המלווה להודות בחוב הכתוב בו, וכך הלווה חוסך את דמי כתיבת שטר חדש, והמלווה יכול להשתמש בשטר כדי לגבות במרמה קרקע שמכר הלווה לאחרים החל מניסן – למרות שההלוואה התקיימה רק בתשרי. תוספות דוחים את האפשרות שהשטר כבר שימש להלוואה בעבר, כי במקרה כזה לא הגיוני שהגמרא הייתה פוסלת אותו רק בגלל שהוא אבד – הרי אם היה שטר תקף, המלווה היה מקפיד מאוד לשמור עליו. העובדה שהשטר הלך לאיבוד היא סימן לכך שהוא שטר חלש, ולכן הורעה חזקתו.

לבלוג המלא