
תוס׳ ד״ה: מקומו מושכר לו
תמצית: לא ניתן להשאיל ולהשכיר בקניין חליפין
הטקסט המלא של פירוש תוס׳:
בסיפא קתני שקבלו שכר זה מזה וא"ת אמאי קבלו שכר היה לו להשאיל להם או להשכיר בחליפין וי"ל דשאלה ושכירות אינה נקנית בחליפין:
הסבר הגמ׳:
הגמ׳ מביאה מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו נוסעים בספינה אמר רבן גמליאל מעשר (מעשר ראשון ללוי) שאני עתיד להפריש נתון ליהושע ומקומו מושכר לו (שיקנה פרות המעשר אגב קרקע). הגמ׳ דנה מה היה אופן הקניין ומסקנתה ששתרומות ומעשרות ניתן להקנות רק אגב קרקע, כלומר שמקנה הקרקע ואגב זה מקנה את הפרות. המעשה מופיע במסכת מעשר שני פרק ה׳ משנה ט׳ ובסיום המעשה מוסיפה המשנה: ״וְנִתְקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה שָׂכָר״ ומפרש הברטנורה שעבור המקום שהקנה להם בקרקע נדרשו לשלם ששכירות קרקע נקנית בכסף.
מקטע 1:
בסיפא קתני שקבלו שכר זה מזה ואם תאמר אמאי קבלו שכר היה לו להשאיל להם או להשכיר בחליפין
הסבר מקטע 1:
שואלים תוס׳ מדוע היו צריכים לשלם לרבן גמליאל על הקרקע, הרי הוא יכל להשאיל להם את הקרקע ואגב זה להקנות פירות או שיכל להקנות להם שכירות בקרקע בקניין חליפין (קניין סודר). הגמ׳ אצלנו מסיקה שתרומות ומעשרות לא ניתן להקנות בחליפין אולם תוס׳ מציעים שבאמת פרות המעשר יקנו אגב קרקע אלא שאת הקרקע היה ניתן להשכיר לר׳ יהושע ור׳ עקיבא בחליפין.
מקטע 2:
ויש לומר דשאלה ושכירות אינה נקנית בחליפין:
הסבר מקטע 2:
משיבים תוס׳ שלא ניתן להשאיל ולהשכיר בקניין חליפין.
Comentarios