דף יא. - זכתה לו

קניין חצר  הוא תהליך שבו אדם רוכש בעלות על חפץ או נכס באמצעות כניסתו לשטח שבבעלותו. הרעיון מבוסס על כך שהחצר נחשבת כהמשך של האדם עצמו. תוס׳ מבררים האם צריך אמירה מפורשת כדי שזה יעבוד.

תוס׳ ד״ה:  זכתה לו

תמצית:  חצר קונה גם ללא שאמר ״זכתה לי״ אם הדבר משתמר.

הטקסט המלא של פירוש תוס׳:

נראה אע"ג דלא אמר זכתה לי דזכתה לו כדאמרי' לעיל (בבא מציעא דף י.) אי תקון רבנן דלקני כי לא אמר מאי הוי ואין לומר דהתם היינו משום דנפל לו עליה דגלי בדעתיה שרוצה לקנות אבל הכא מי יימר דרוצה לקנות דאדרבה משמע לעיל דאי לא נפל קנה טפי ואע"ג דלא אמר אקני ועוד דאמר רבי יוסי בר' חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אלמא אע"ג דלא אמר קני והכא נקט משום סיפא דאפילו אמר כיון דרץ כדרכו לא קני:

הסבר הגמ׳:

משנה - ראה אותן רצין אחר מציאה אחר צבי שבור אחר גוזלות שלא פרחו ואמר ״זכתה לי שדי״ זכתה לו

מקטע 1: 

נראה אע"ג דלא אמר זכתה לי דזכתה לו כדאמרינן לעיל (בבא מציעא דף י.) אי תקון רבנן דלקני כי לא אמר מאי הוי

הסבר מקטע 1:

מסבירים תוס׳ שגם אם לא אמר ״זכתה לי שדי״ זכתה לו השדה לקנות את המציאה. כפי שמובא בדף י. שארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום. הגמ׳ שם דנה במקרה שאחד נפל על המציאה ובא אחר והחזיק בה, המחזיק זוכה. הגמ׳ רוצה לומר שזה שנפל על המציאה לא זכה מדין ארבע אמות כיוון שלא אמר במפורש שהוא זוכה בה, אך הגמ׳ דוחה ואומרת שאם רבנן תקנו שיקנה אז גם כשלא אמר כלום , זה לא חשוב וזכה בה.

מקטע 2: 

ואין לומר דהתם היינו משום דנפל לו עליה דגלי בדעתיה שרוצה לקנות אבל הכא מי יימר דרוצה לקנות דאדרבה משמע לעיל דאי לא נפל קנה טפי ואע"ג דלא אמר אקני

הסבר מקטע 2:

תוס׳ לאור הבאת הגמ׳ בדף י. עונים על קושי צפוי. שבמקרה הנדון בדף י. זה שנפל עליה המציאה הראה שרצונו לקנות את המציאה ולכן אולי נאמר שבמקרה זה האמירה לא חשובה. אך במקרה שלנו אין מתחרה ואם לא יאמר במפורש לא ברור שהוא אכן רוצה לזכות בצבי או בגוזלות. אך אומרים תוס׳ שיש לדחות קושי זה. שהרי בדף י. דווקא בגלל שנפל על המציאה לא קנה כיוון שיכל לקנות ע״י ארבע אמות בלי אומר ודברים, וזה שנפל גילה שדעתו לא לקנות ע״י ארבע אמות.

מקטע 3: 

ועוד דאמר רבי יוסי ברבי חנינא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אלמא אע"ג דלא אמר קני והכא נקט משום סיפא דאפילו אמר כיון דרץ כדרכו לא קני:

הסבר מקטע 3:

ועוד שאמר ר׳ יוסי ברבי חנינא שחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו , כלומר למרות שלא אמר ״זכתה לי..״ קנה. ובמשנה שלנו הובא שאמר ״זכתה לי״ בגלל הסיפא של המשנה שאם היה הצבי רץ כדרכו גם אם אמר ״זכתה לי״ לא קנה. כלומר שהעקרון אינו האמירה או הדעה של האדם אלא הימצאות הדבר בשדהו באופן שמשתמר שם.

לבלוג המלא