הדיון בגמרא מתמקד במושג "בל תשוב" כפי שנאמר בפסוק "לא תשוב לקחתו" (דברים כ"ד, י"ט). הגמרא מגדירה שכחה כמצב שבו עומר נשאר בשדה, ולאחר שהפועלים עברו אותו לא חזרו לאספו. תוספות מוסיפים פרשנות ייחודית שמבהירה כי הכלל חל גם על עומרים שנמצאים בקרן זווית של השדה.
תוס׳ ד״ה: זה הכלל
תמצית: גם עומר בקרן זווית יכול להיות שכחה
הסבר הגמ׳:
כתוב בתורה ״לא תשוב לקחתו״ ומסבירה הגמ׳ כי זה הכלל כל שהוא בבל תשוב, נקרא שכחה וכל שאינו בבל תשוב, אינו שכחה. הפועלים היו אוגדים את התבואה לעומרים ומניחים בשורות שורות על פני כל השדה, ולאחר מכן היו הפועלים אוספים אותם, לפי הגמ׳, בהתאם לסדר הליכתם, אם עברו עומר אחד ולא אספו אותו והמשיכו לעומר הבא הרי הוא בבל תשוב ונקרא שכחה ושייך לעניים.
פירוש תוס׳
לאתויי קרן זוית:
הסבר:
תוס׳ מסבירים כי כאשר הגמ׳ אומרת כלל היא מתכוונת לכלול גם עומר שהיה בקרן זוית ולא אספו אותו שהוא שכחה. כלומר אם היו 5 עומרים בשורה, הפועל הולך מהראשון שנמצא בפינת השדה עד לחמישי בפינה האחרת, אם התחיל מהשני ולא מהראשון, למרות שלא עבר אצל הראשון כלל, כיון שעדיין כדי לאסוף אותו צריך לשוב אליו הוא נחשב לשכחה.
Comments