דף ט. - אי הכי רכוב בעיר מאי טעמא לא קני

ברור שרכוב המנהיג את הבהמה ברגליו קונה בכך את הבהמה וברור שאם הוא סתם יושב עליה ומישהו אחר מושך אותה הוא לא קונה אותה. אבל כששניהם מצאו יחד בהמה ואחד רוכב ואחד מנהיג אותה והם מתווכחים מי קנה, הפוקוס הוא על הרוכב כיוון שמספיק שהוא נתן קטנה עם הרגל שלו על הבטן של הבהמה והיא זזה הוא קנה אותה. לפי פירוש תוס׳ הגמרא הביאה ברייתא שמנסה לנטרל את חוסר הודאות של מה יעשה הרוכב בכך שהיא מציבה אותו בדרך עירונית עמוסה, הולכי רגל וילדים שיכולים לרוץ לכביש. 

תוס׳ ד״ה:  אי הכי רכוב בעיר מאי טעמא לא קני

תמצית:  אם מדובר במנהיג ברגליו גם בעיר היה מקום לומר קנה

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מנסה להביא ברייתא נוספת שרכוב קנה - ר׳ אלעזר אומר רכוב בשדה ומנהיג בעיר קנה. הגמ׳ מבקשת להעמיד את הברייתא באחד רוכב המנהיג ברגליו והשני גם מנהיג אותה. אבל הגמ׳ מקשה אם מדובר ששניהם מנהיגים את הבהמה למה רכוב בעיר אינו קונה? ומשיב רב כהנא שאין דרך אנשים רגילים לרכוב בעיר. הגמ׳ תדחה תשובה זו.

פירוש תוס׳:  

אי גרסינן אי הכי הכי פירושו אי אמרת בשלמא לא מיירי במנהיג ברגליו לכך בעיר לא קני דלא אזלא מחמתיה לפי שיש בני אדם שמדברים יחד ויש כמה דברים באמצע הדרכים אלא אי אמרינן במנהיג ברגליו אם כן אזלא מחמתיה טובא ואמאי לא קני:

הסבר:

תוס׳ מסבירים את קושיית הגמ׳ ביחס להעמדת המשנה במנהיג ברגליו. לפי הגרסא בגמ׳ שמופיע בה ״אי הכי״, כך הוא פירוש קושיית הגמ׳- אם נאמר שהרכוב בברייתא אינו מנהיג ברגליו, מובן שכאשר הוא בעיר לא קנה, היות והבהמה אינה הולכת מכח פעולתו מכיוון שהדרכים עמוסות ויש אנשים ומכשולים (ונראה לי שאינו יכול להכותה ברגליו כי אז לא תתחשב באנשים ובמכשולים). אבל אם כפי שהציעה הגמ׳ שמדובר במנהיג ברגליו, אם כן היא הולכת מכח פעולתו ואז לא ברור מדוע אומרת הברייתא שלא קנה.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא