דף ט. - אי הכי ליערבינהו ולתנינהו

משנה או ברייתא הם כמו משוואה עם כמה נעלמים, כאשר מציבים ערך אחד זה משפיע על כלל הגורמים, תוספות מחשבים את ההשפעה וההשלכה בדרך לפיתרון... 

תוס׳ ד״ה:  אי הכי ליערבינהו ולתנינהו

תמצית:  לפי מי שלומד מהברייתא שרכוב קנה. הנוסח: ״במדה זו קנו״ בא למעט קניין אחר או רכוב במקום מנהיג.

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ הביאה ברייתא לגבי שנים שהיו מושכין בגמל ומנהיגין בחמור או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג ומסיימת הברייתא ״במידה זו קנו״. הגמ׳ מבקשת לדייק מהברייתא שרכוב לא קונה, אבל דוחה דיוק זה וטוענת שברור שגם רכוב קונה והנוסח נועד ללמד שלמרות שמשיכה אופיינית לגמל והנהגה לחמור אפשר לקנות גם להיפך כשמנהיגים את הגמל ומושכים חמור. אך הגמ׳ דוחה לימוד זה כיוון שלפי טענה זו נוסח הברייתא היה צריך לערב ולשנות את הגמל והחמור יחד ״שנים שהיו מושכין ומנהיגין בין בגמל בין בחמור״. 

פירוש תוס׳:  

לפי מאי דסלקא דעתין דרכוב קני ומשיכה והנהגה בין בגמל בין בחמור במדה זו קנה אתא למעוטי שום קנין אחר או רכוב במקום מנהיג:

הסבר:

לפי מי שהסכים בדעתו שמהברייתא ברור שגם רכוב קונה וכן שבין בגמל ובין בחמור ניתן לקנות ע״י משיכה או הנהגה , נוסח הברייתא ״במדה זו קנו״ בא למעט אופן קניין אחר או בא למעט שרכוב קונה במקום מנהיג.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא