דף ז. - ולא עשירי ספק
- Eli Hazan
- 29 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
מתי וכיצד התורה מכריעה במצבי ספק הלכתיים כאשר התשובה אינה ודאית לנו, אך בפני שמיים הדבר ידוע ("קמי שמיא גליא")?
תוס׳ ד״ה: ולא עשירי ספק
תמצית: יש פסוקים בתורה שניתן לומר שבאו אך ורק למעט מצב ספק, כאשר מדובר על ספק שאינו עתיד להתבהר
הסבר הגמ׳:
אביי אומר שאם התחיל למנות צאן היוצאים מפתח הדיר ועד שלא הגיע לעשרה קפץ אחד מן המנויים לתוך הדיר ובעל הדיר אינו מכירו. הדין הוא שכולם פטורים כיוון שכל אחד הוא ספק חייב ספק פטור, ואם היה חיוב לעשר אותם הרי יכלו ליצור קבוצות של 10 ולעשר, ולגבי כל קבוצה כזו אם זה שמנו אותו כבר נמצא בקבוצה הרי הם רק 9 ולא חייבים במעשר ונפטרו במנין הראוי, אבל במצב זה כל שה עשירי שנפריש יהיה עשירי מספק והתורה אמרה ״וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש״ (ויקרא כז, לב) דווקא עשירי ודאי ולא עשירי ספק ולכן כולם פטורים.
פירוש תוס׳:
אין להקשות איצטריך קרא למעוטי ספיקא כדפריך במסכת חולין (דף כב: ד"ה איצטריך):
הסבר:
תוס׳ שוללים קושיה אפשרית על הסברו של אביי. לפי אביי הפסוק בתורה בא לומר שרק עשירי ודאי מעשרים, ואפשר להקשות עליו שאין התורה כותבת פסוקים כדי למעט ספק שהרי לפני הקב״ה אין ספקות.
בחולין כב: הגמ׳ שם דנה לגבי הבאת קורבן ציפורים, רבא מבקש להוכיח שכאשר התורה כותבת מן התורים ומן בני היונה היא באה, למעט הבאת קורבן בתחילת ציהוב נוצות הצוואר (גיל שיש ספק אם העוף ראוי לקורבן או שהוא מוגדר כבריה בפני עצמה כמו פלגס בכבשים), רבא טוען שיש לומר שמיעוט זה הוא גם לגבי ציפור שכך הוא מצבה הקבוע והיא פסולה למרות שהיא בגיל הראוי לקורבן, וזאת כיוון שאי אפשר לומר שהתורה מיעטה רק כדי להוציא מספק (רש״י מפרש שם שבעיני הקדוש ברוך הוא אין ספק).
לפי תוס׳ כאן, לכאורה ניתן להקשות זאת גם על לימוד מילת העשירי מהפסוק ולומר שלא יכול להיות שהתורה הדגישה עשירי רק כדי לומר שספק פטור.בחולין כב: ד״ה איצטריך תוס׳ פורכים את הקושי ומחלקים בין ספק שעתיד להתבהר שלגביו לא ניתן ללמוד שבאה התורה למעט ספק זה, וספק שאינו יכול להתבהר כמו מנוי שקפץ לדיר שלגביו התורה כן ממעטת.
Commenti