דף ו. - ממון אפשר בחזרה

תוס׳ מסיקים מהסבר הגמ׳ עקרון משפטית, מעבר להבנה שמילים שנאמרו אי אפשר להחזירם.

תוס׳ ד״ה:  ממון אפשר בחזרה

תמצית:  אם מעכב אצלו את ממון חברו בגלל ספק שמא הוא חייב לו גם אחרי שהוא לא נזכר הוא מחזיר, הרי הוא חשוד להשבע לשקר. 

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מקשה שאולי יש לומר שמי שתופס ממון שאינו שלו בגלל ספק מלווה ישן גם ישבע על דברים שהם ספק, כלומר ישבע לשקר. אך הגמ׳ משיבה כי אנשים זהירים בשבועה שכן ממון אפשר להחזיר אך שבועה לא.

פירוש תוס׳:  

אם לא יזכור יחזיר ולא יעכבנו מספק אבל אין לפרש אם יזכור שאינו חייב לו יחזיר אבל אם לא יזכור יעכבנו אע"פ שיודע שלא יזכור עוד דאם כן גם מספק שבועה לא יפרוש:

הסבר:

תוס׳ מסבירים שהכוונה שאת הממון שהוא תפס בספק הוא יחזיר לאחר שיראה שאינו נזכר ובמקרה זה באמת הוא לא חשוד להשבע על ספק. אך אם הוא מתכוון להחזיר לו רק אם נזכר בודאות שאינו חייב לו, אחרת הוא משאיר אצלו את הממון למרות שהוא לא נזכר ולא ייזכר עוד, אז אכן יש לחשוד בו שישבע ספק שבועה.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא