דף ו: - לפטרו במנין הראוי

לפי תוס׳ לפעמים 2 טעויות יוצרות מעשה נכון...

תוס׳ ד״ה:  לפטרו במנין הראוי

תמצית:  תוס׳ מציעים פתרון למקרה שמנו שה למעשרות, והוא קפץ חזרה לתוך אלו שלא מנו אותם

פירוש תוס׳:

תימה דהכא לא שייך מנין הראוי דלא שייך אלא היכא דאין כי אם עשרה והתחיל למנות ומת אחד מהן ואין כאן י' אפ"ה פטורים אותן שיצאו ולא יצטרפו לגורן אחר כיון שתחילת יציאתן היה ראוי להשלים המנין אבל הכא שיש בעדר הרבה ישלים המנין ויהא עשירי וי"א קודש ויקרא לשניהם עשירי מספק אם יש מנוי ביניהם אם לאו וכן יעשה בכל אחד עשר ובאחרונה שלא ישאר עשרה יצטרפו לגורן אחר:

הסבר הגמ׳:

אביי אומר שאם התחיל למנות צאן היוצאים מפתח הדיר ועד שלא הגיע לעשרה, קפץ אחד מן המנויים לתוך הדיר ובעל הדיר אינו מכירו. הדין הוא שכולם פטורים (אפילו יש שם אלף) כיוון שכל אחד הוא ספק חייב ספק פטור, ואם היה חיוב לעשר אותם הרי יכלו ליצור קבוצות של 10 ולעשר, ולגבי כל קבוצה כזו אם זה שמנו אותו כבר נמצא בקבוצה הרי הם רק 9 ולא חייבים במעשר ונפטרו במנין הראוי, כלומר שאם בשעה שמנה אותם היה יכול להפריש מהם אך בשל אירוע מסוים כבר אין לו עשרה כבשים (לדוגמא ספר 3 מתוך עשר והעשירי מת) אלו שנמנו נפטרו מהמעשר ולא מצטרפים יותר למניין.

מקטע 1:  

תימה דהכא לא שייך מנין הראוי דלא שייך אלא היכא דאין כי אם עשרה והתחיל למנות ומת אחד מהן ואין כאן י' אפילו הכי פטורים אותן שיצאו ולא יצטרפו לגורן אחר כיון שתחילת יציאתן היה ראוי להשלים המנין

הסבר מקטע 1:

תוס׳ שואלים על הסברו של אביי, לפי ההנחה שניתן לעשר בקבוצות של עשרה והקבוצה בה נכלל השה שכבר מנו אותו יהיו פטורים מדין מניין הראוי, שכן דין מניין הראוי הוא כאשר היו עשרה והתחיל למנות ומת אחד מהם , אלו שמנה פטורים ממעשר בהמה בכלל וגם לא מצרפים אותם לקבוצה אחרת של צאן כיוון שכאשר יצאו מהדיר היו ראויים להשלים לעשר.

מקטע 2:  

אבל הכא שיש בעדר הרבה ישלים המנין ויהא עשירי וי"א קודש ויקרא לשניהם עשירי מספק אם יש מנוי ביניהם אם לאו וכן יעשה בכל אחד עשר ובאחרונה שלא ישאר עשרה יצטרפו לגורן אחר:

הסבר מקטע 2:

אבל במקרה זה שנותרו הרבה צאן שיכולים להשלים מניין, מציעים תוס׳ שיטה אחרת המבוססת על הדין שאם הבעלים קראו לכבש האחד-עשרה עשירי הוא גם נתפס בקדושה. לפיכך אומרים תוס׳ שלכל שה עשירי ושה אחד עשרה, יקרא עשירי כך שגם אם המנוי בתוך הקבוצה בכל מקרה יהיו עשרה החייבים במעשר.וכך באמצעות קב׳ של 11 יעשר הכל עד שישארו פחות והם יצטרפו לגורן הבאה. כמובן, המשמעות היא שהבעלים יצרך להפריש פי 2 למעשר בהמה.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא