דף ו. - דתני ר׳ חייא

דרך התפתחות הדיון בגמ׳, תוס׳ מספקים לנו הצצה לחשיבות שיטת המסירה ממורה לתלמיד והעברתם הלאה.

תוס׳ ד״ה:   דתני ר׳ חייא

תמצית:    

שיטת ר׳ חייא מובאת כפי ששנה אותה רבי

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מביאה הוכחה נוספת לכך שחשוד על ממון אינו חשוד על שבועה מכך שר׳ חייא פוסק שבסוגית חנווני על פנקסו, כאשר בעל הבית ביקש מהחנווני לשלם לפועל, החנווני טוען ששילם והפועל טוען שלא קיבל, משביעין את שניהם ולא אומרים שמי שחשוד על ממון חשוד על שבועה למרות שמישהו מהם בוודאי משקר. 

פירוש תוס׳:  

הקשה רש"י אמאי לא מייתי מתני' דשבועות ויש לומר דעל ידי ר' חייא שנאה רבי כדמוכח התם (דף מז:):

הסבר:

רש״י שואל מדוע הגמ׳ מביאה את דברי ר׳ חייא מברייתא (דתני) ולא מביאה את המשנה העוסקת בכך (שבועות מד:). תוס׳ מסבירים כי רבי (עורך המשנה) שנה את המשנה כפי ששנה אותה ע״י רבי חייא  כמופיע בשבועות מז: - ״והחנוני על פנקסו כו': תניא אמר רבי טורח שבועה זו למה א"ל ר' חייא (בר אבא) תנינא שניהם נשבעין ונוטלין מבעל הבית״

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא