דף ו. - אגרת ליה בלא סהדי

בצעירותי עבדתי בחנות ספורט. יום אחד נכנס לקוח ומייד שאל אותי מה הנעל הטובה ביותר בחנות. לאחר שהבנתי מה הפעילות אליה הוא מתכוון,  הצבעתי על נעל יקרה והסברתי לו שיש אחת יקרה ממנה אבל עבורו היא הטובה ביותר. התגובה שלו הייתה שהוא מאמין לי כיוון שיכלתי להצביע על הנעל היקרה יותר אבל המלצתי לו על אחת פחות יקרה. 

מיגו מעניק נאמנות לבעל דין כאשר הוא יכול לטעון טענה שתתקבל בבית הדין בוודאי, אך במקומה הוא טוען טענה אחרת, טובה פחות, כיוון שאנו מניחים שאילו אדם זה היה שקרן, הוא היה טוען את הטענה הטובה יותר באמצעותה דבריו יתקבלו מיד. 

אבל... לכח של מיגו ישנם הגבלות ואחת מהם היא כאשר יש עדים. הרב משה טרגין מרחיב במאמר מדוע לא אומרים מיגו במקום עדים. תוס׳ מסבירים כי גם טענת בעל הדין בפני בית הדין היא כמו עדים ומגבילה את היכלות לטעון לנאמנות מכח מיגו.

תוס׳ ד״ה:  אגרת ליה בלא סהדי

תמצית:   כשעמדו בפני בית דין הרי זה כעדים ואין מיגו במקום עדים.

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מביאה את שאלת ר׳ זירא במקרה ששנים אוחזין בטלית הגיעו לבית הדין ואחד מהם הוציא את הטלית בכח מהשני והדין הוא שהמוציא מחברו עליו הראייה. הגמ׳ מעמידה את המקרה ששניהם אחזו בטלית לפני בית הדין והורו להם לחלוק, כשחזרו הייתה הטלית אצל אחד מהם שטען שהשני הודה לו, אולם השני טען שהוא השכיר לראשון את חלקו בטלית תמורת כסף אך זה לקח את הטלית , לא שילם ובא לפני בית הדין לטעון שהודה לו.

אומרת הגמ׳, שהשני אינו נאמן כיוון שעד עתה טען שהראשון גזלן ומייד לאחר מכן השכיר לו ללא עדים.

פירוש תוס׳:  

ואינו נאמן במיגו דאי בעי אמר תקפה ממני דמיגו במקום עדים הוא:

הסבר:

תוס׳ מבררים מדוע השני לא יהיה נאמן מכח מיגו, שכן הוא יכל לטעון שהראשון לקח לו בכח ויהיה נאמן. אולם כיוון כשעמדו שניהם לפני בית הדין, והשני טען כנגד הראשון שאין לו חלק בטלית (למעשה טען שהוא גזלן) וכן שבפני בית הדין היו שניהם אוחזים בטלית והראשון לא תקף ממנו את הטלית הרי שזה כמו שיש עדים שלא ייתכן שהשכיר לו את הטלית וגם עד עתה לא תקף אותה ממנו ולכן טענת המיגו אינה גוברת על מה שברור לבית הדין כעדים.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא