דף ה. - שומר חינם

תוס׳ מסבירים כי הגמ׳ מקשה דווקא מכלל השומרים ולא מסוגיות ספציפיות לגבי שומרים שחייבים בשבועה במצבים שהם הילך.

תוס׳ ד״ה: שומר חינם

תמצית:

הגמ׳ מפרטת את סוגי השומרים שלא כסדר הופעתם בפסוקי התורה אלא לפי חלוקה לרמת אחריות שלהם, הגמ מקשה היא מהעקרון השייך לכלל השומרים ולא לשומר מוסג מסוים.

פירוש תוס׳

שומר חנם פטור מכל חוץ מפשיעה ושואל חייב בכל חוץ ממתה מחמת מלאכה ונושא שכר והשוכר במקצת חייב ובמקצת פטור ולכך תנא להו כסדר זה ולא שנאם כסדר כתיבתם וא"ת ואמאי לא מקשה מכמה משניות דזה אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון ועשרה גפנים דשבועות (דף מב:) ומתניתין דהשואל (לקמן בבא מציעא דף צז: ושם) דזה אומר שאולה וזה אומר שכורה דמיירי בפקדון הא הילך הוא וי"ל דניחא ליה לאקשויי מכל ד' שומרין:

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מנסה להביא הוכחה שהילך חייב ממשנה בבא קמא קז. לגבי ארבעה שומרים, לפי השנה שם הם מתחייבים בשבועה רק במקרה שהם כופרים במקצת ומודים במקצת מהפקדון. והגמ׳ מעמידה את המשנה בהילך, כלומר שהשומר נותן לבעלים את החלק שברשותו ומכאן הגמ׳ מבקשת להסיק שהילך חייב.

מקטע 1:

שומר חנם פטור מכל חוץ מפשיעה ושואל חייב בכל חוץ ממתה מחמת מלאכה ונושא שכר והשוכר במקצת חייב ובמקצת פטור ולכך תנא להו כסדר זה ולא שנאם כסדר כתיבתם

הסבר מקטע 1:

תוס׳ מקדימים להסברם את אחריות השומרים: שומר חינם פטור מתשלום בכל מקרה למעט אם פשע, שואל חייב בכל למעט אם מתה מחמת מלאכה, נושא שכר (שומר בשכר) והשוכר חייבים בחלק מהמקרים (גניבה ואבידה) ופטורים מהשאר (אונס).תוס׳ מסבירים מדוע בגמ׳ הובאו השומרים שלא כסדר הופעתם בפסוקי התורה. ומשיבים שהמשנה מדגישה שלמרות הניגוד בין שומר חינם לשואל בכל השומרים הם מתחייבים שבועה רק אם מודים במקצת וכופרים במקצת.

מקטע 2:

וקשה כיון דלא מצי לאוכוחי הך ברייתא [בתרייתא] דהילך אלא מכח קמייתא לימא ותנא תונא אקמייתא

הסבר מקטע 2:

תוס׳ מביאים מספר סוגיות לדוגמא בהם השומר מודה במקצת וכופר בשאר וגם אותם ניתן להעמיד כהילך, הם שואלים למה הגמ׳ לא הביאה אותם כדי ללמוד לגבי הילך:

שבועות מב: - שומר שטוען שלא קיבל 10 גפנים אלא רק 5 האם כל המחובר לקרקע כקרקע דמי.
שבועות מג. - אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ובמשקל. הבעלים טוען שהבית היה מלא תבואה עד הזיז והשומר אומר עד החלון.
משנה בבא מציעא צז: - שומר שקיבל פרות בשכירות ובחלק מהזמן בהשאלה, הגמ׳ בצח. מעמידה את הסיפא של המשנה כדברי ר׳ חייא בר חמא בבעלים שתובע 4 פרות מהשומר 3 בהשאלה ומתו ואחת בשכירות והשומר טוען שרק 3 קיבל וכו׳

מקטע 3:

ויש לומר דניחא ליה לאקשויי מכל ד' שומרין:

הסבר מקטע 3:

תוס׳ משיבים שיש לומר שלגמ׳ היה נח להקשות מכל 4 סוגי השומרים ולא להביא מספר סוגיות שעוסקות כל אחד בסוגי שומרים מסויימים.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא