דף ה. - רבי חייא תנא הוא ופליג

תוס׳ ד״ה:  רבי חייא תנא הוא ופליג

תמצית:  למרות שהגמ׳ מדגישה שמקשים על דברי ר׳ חייא מברייתא (ולא ממשנה), בפועל אין לכך חשיבות. כי ר׳ חייא יכול לחלוק על דברי תנאים.

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ מביאה ברייתא המקשה על ההלכה שאמר ר׳ חייא שעדים מחייבים שבועה , הגמ׳ דוחה את הקושיא כיוון שלר׳ חייא (תלמיד של רבי) יש מעמד של תנא והוא יכול לחלוק על הברייתא , הגמ׳ מדגישה שמנסים לחלוק על ר׳ חייא מברייתא ״מתניתא קא רמית״.

פירוש תוס׳:  

אי גרס לעיל (בבא מציעא ג.) א"ר חייא אתי שפיר ואפילו אי גרסינן תני ר' חייא יש לומר דהכי קאמר דאפילו לא הוה ברייתא תנא הוא ופליג:

הסבר:

תוס׳ מסבירים כי אם דברי רבי חייא (בבא מציעא ג.) היו נאמרים בנוסח של ״אמר רבי חייא״ היה ברור שר׳ חייא אומר הלכה, וכך אפילו שדבריו נאמרו בנוסח של ״תני ר׳ חייא״ כלומר שהוא מביא ברייתא לשיטתו. מכל מקום ר׳ חייא יכול לחלוק על דברי תנאים, גם אם לא היה מביא ברייתא לשיטתו.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא