דף ה. - הודה בשעורים פטור

המלווה תובע חיטים והלווה מודה שלווה שעורים, האם הוא נחשב מודה במקצת חייב שבועה או האם הוא כופר לגמרי בטענה וטוען טענה אחרת. בד״ה אי נמי דטענו כלים וקרקעות מסבירים תוס׳ שאם הלווה יהיה חייב שבועה כיוון שפטור משבועה הוא רק אם יש קרקע מעורבת. אולם כאן תוס׳ מסבירים שמוכח ממסכת בבא קמא שלא רק שהוא פטור משבועה, אלא הלווה גם יהיה פטור מתשלום עבור השעורים.

תוס׳ ד״ה:  הודה בשעורים פטור

תמצית: טענו חיטים והודה בשעורים פטור מלהשבע ופטור אף מלשלם על השעורים.

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ הביאה ברייתא בשם אבי ר׳ אפוטרקי להקשות על דברי ר׳ חייא ומבררת את שיטתו בלימוד הפסוק המחייב שבועה במודה במקצת הטענה. הגמ׳ שואלת בהשוואה לר׳ חייא כיצד הוא לומד דין נוסף לגבי מודה במין אחר (טענו חיטים והודה לו בשעורים), הגמ׳ מסיקה שאביו של ר׳ אפוטרקי אינו סובר דין זה כשיטת רבן גמליאל שמחייב במצב זה.

פירוש תוס׳: 

הודה בשעורים פטור אף מן השעורים כדמוכח שלהי המניח (ב"ק דף לה: ושם ד"ה לימא):

הסבר:

תוס׳ מסבירים כי לפי הגמ׳ במסכת בבא קמא דף לה: במקרה שהמלווה טען שהוא חייב לו חיטין והלווה הודה שהוא חייב לו שעורים לא רק שאין כאן דין מודה במקצת ופטור משבועה (ככופר בכל), אלא הוא פטור גם מתשלום על השעורים. (רש״י שם ד״ה פטור – מסביר שהסיבה שהוא פטור גם מדמי שעורים הוא כיוון שכשטען נגדו בחיטין הוא טען שלא הלווה לו שעורין ולמעשה מחל לו עליהם)

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא