בבא מציעא ה: - אין לך בידי פטור וא"ר נחמן

שבועת היסת, תוקנה על ידי רב נחמן, היא שבועה מדרבנן המוטלת על נתבע שמכחיש את התביעה לחלוטין, ״כופר בכל״. מטרתה היא להעניק אמינות להכחשתו של הנתבע ולמנוע תביעות שווא, בכך שהוא נשבע על דבריו גם בהיעדר ראיות חותכות. היא מבוססת על כך שברוב המקרים אדם לא סתם תובע ממישהו חוב.

תוס׳ ד״ה:   אין לך בידי פטור וא"ר נחמן

תמצית: לפי הגמ׳ אצלנו דעת רבי נחמן היא שגם אם כופר בכל ואומר שאינו יודע לגבי ההלואה מחייבים שבועת היסת

הסבר הגמ׳:

הגמ׳ שואלת לגבי המקרה של הרועה, אולי נחייב שבועת היסת לשיטת ר׳ נחמן שאמר שהכופר בכל מחייבים אותו שבועה. דברי ר׳ נחמן מופיעים במסכת שבועות דף מ: בפרק שבועת הדיינין, רב חביבא סובר שדברי ר׳ נחמן נאמרו על הסיפא של המשנה העוסקת בנתבע שכופר בעצם החוב ע״י שאומר שכבר שילם את החוב. הגמ׳ מביאה דעה נוספת לפיה דברי ר׳ נחמן מתייחסים לרישא במשנה היכן שכופר בעצם ההלוואה ואומר שלא היו דברים מעולם. הגמ׳ שם מסבירה כי ההבדל בין הדעות הוא שלפי מי שסובר שדברי ר׳ נחמן מתייחסים לסיפא נדרש פגם בטענה (דררא דממונא) כך כשאמר שכבר נתן לו את הכסף גם העיד שהייתה הלוואה ולכן יש כאן פגם כלשהוא. הגמ׳ מציינת שמי שטוען שדברי ר׳ נחמן מתייחסים לרישא ממילא נכלל בכך המקרה בסיפא, ולפי דעה זו חיוב שבועת היסת לפי ר׳ נחמן אינו דורש דררא דממונא.

פירוש תוס׳:  

מהכא משמע דהלכה כלישנא קמא דפרק שבועת הדיינים (שבועות דף מא. ושם ד"ה מאן) דלא בעי דררא דממונא אלא אפילו כופר הכל חייב שבועת היסת מדלא מייתי הכא סיפא דנתתיו לך פטור וכן פירש בשערים דרב האי ואי טעין איני יודע בכל ישבע שאינו יודע:

הסבר:

תוס׳ מסבירים שמהדיון בגמ׳ שלנו עולה שהלכה שמשביעין שבועת היסט לשיטת  ר׳ נחמן נאמרה על הרישא של המשנה (לישנא קמא), גם כשאין דררא דממונא. תוס׳ מסיקים זאת מכך שהגמ׳ מדגישה כי מדובר שהרועה טוען ״אין לך בידי״ ולא מביאה מקרה שטוען שפרע ״נתתיו לך״ כלומר שנתן לו את הכסף ופטור.תוס׳ מסבירים שכך פירש רב האי גאון בשערים ומסיקים תוס׳ שגם אם טוען שאינו יודע לגבי ההלוואה יש להשבע שבועת היסת למרות שאין דררא דממונא.

לבלוג המלא

לסוגיא באתר ספריא