דף ב. - שניים אוחזין

מתחילים! הפרק הפותח את מסכת בבא מציעא עוסק בשני אנשים שאוחזין בטלית אחת , תוס׳ מבקשים להסביר כיצד המסכת הקודמת, בבא קמא והמסכת שלנו אוחזים באותו הנושא ובוחנים האם יש לכך השלכות לעניין פסיקת הלכה.

שנים אוחזין בטלית	ד״ה
מחלוקת האם יש סדר בין משניות היא לענין פסיקת הלכה, אך לעניין הסדר הנושאי יש קשר בין סוף מסכת לתחילתה וצריך להסבירו.	תמצית הסבר תוס׳
המשנה אומרת ששנים שאוחזין בטלית נשבעים על חלקם וחולקים	הסבר גמ׳
איידי דאיירי בהגוזל בתרא (בבא קמא דף קיט.) מחלוקת נסורת נגר ובעל הבית דקתני במעצד הרי אלו שלו ובכשיל הרי אלו של בעל הבית, תני הכא נמי דיני חלוקות	מקטע 1
תוס׳ מסבירים שכיוון שהמשנה האחרונה במסכת בבא קמא בדף קיט. עסקה בחלוקה בין פועל לבעל הבית, המשיכה המשנה הראשונה בבא מציעא לעסוק בדיני חלוקה.	הסבר מקטע 1
ואע"ג דבתרי מסכתא אין סדר למשנה ואיכא מאן דאמר כולה נזיקין לאו חדא מסכתא הוא	מקטע 2
תוס׳ נוקטים כי יש סדר למשנה, כלומר שהנושאים והשיטות השונות סודרו לפי סדר ויש לכך משמעות אף לפסיקת הלכה. אולם זה נכון בתוך מסכת אך בין מסכתות שונות אין סדר למשנה. ולמרות שיש הטוענים שבבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא היו מסכת אחת (שיטת רב יוסף בבבא קמא דף ק״ב.) יש כנגדם הטוענים שמסכת בבא מציעא היא מסכת בפני עצמה (שיטת רב הונא שם) ולכן לשיטתם בין בבא קמה לבבא מציעא אין סדר למשנה.	הסבר מקטע 2
הני מילי לענין מחלוקת ואח"כ סתם לפי שרבי לא היה לומד כסדר אלא כמו שהיו חפצים התלמידים, אבל כשחברם על הסדר חברם. וצריך בכל מסכתא טעם למה נשנית אחר שלפניה	מקטע 3
תוס׳ מסבירים שגם אלו החולקים על עקרון הסדר כוונתם לערער על פסיקת ההלכה לפי ״מחלוקת ואח״כ סתם״ בין מסכתות. לשיטתם ייתכן שמשנה עם ״דעת סתם״ בבא מציעא נשנתה לפני המשנה בבא קמא, כיוון שסדר לימוד המשניות בישיבה של רבי יהודה הנשיא היה לפי רצון התלמידים. אבל, לענין הסדר בין המסכתות הרי רבי בכל זאת סידר את בבא קמא לפני בבא מציעא ולכן אין קושי לטעון לרצף הנושאי בין המסכתות, ומכאן שנדרש להסביר את הקשר הנושאי בינהם.	הסבר מקטע 3
כדדייק בריש מסכת שבועות (דף ב.) מכדי תנא ממכות קסליק כו' וכן בסוטה (דף ב.).	מקטע 4
תוס׳ מוכחים זאת ע״י 2 דוגמאות בהן הגמ׳ עצמה מביאה את הקשר בין פתיחת מסכת לסיומה של הקודמת. א. בשבועות אומרת הגמ׳ שבסיום מסכת מכות עסקו במקיף ראשו בתער שחייב על עבירה אחת שתיים (לכל פאה מפאת הראש) ולכן פתחה מסכת שבועות במקרים נוספים של שתים שהם ארבעה. ב. במסכת סוטה אומרת הגמ׳ שמסכת סוטה הובאה אחרי נזיר כי יש בינהם קשר רעיוני שפרישות יכולה למנוע קלקול.	הסבר מקטע 4

לבלוג המלא